שטר היתר עיסקא – ברית פנחס
מומלץ על פי ההלכה להבין את עקרונות היתר עיסקא.
למעבר לקיצור הלכות ריבית שבתחתית העמוד לחצו כאן.
הצדדים להסכם זה:
צד א': הנהלת האתר, בעליו, החברה המפעילה וכל מי מטעמם (להלן: "האתר").
צד ב': כל אדם, לקוח, רוכש, גולש או גוף משפטי המבצע פעולה כספית, רכישה, אשראי או התחייבות באמצעות אתר זה (להלן: "המשתמש").
כולנו יחד וכל אחד לחוד מודיעים ומתחייבים בזה כדין:
-
[א] החלת ההסכם על כלל הפעולות:
שכל עניני הכספים והעסקים שאעסוק בהם ו/או שיעסקו בהם באי כוחי, בין באופן פרטי, ובין בתורת בעל עסק/חנות/עמותה/חברה וכדו', בכל סניפיהם ושלוחותיהם באר"י ובחו"ל, ובכלל זה כל הפעולות הכספיות, הרכישות, המכירות והאשראי המבוצעים באמצעות אתר אינטרנט זה, בין עם אנשים פרטיים ובין עם חברות או גופים ציבוריים, הן מה שאתן לאחרים, או שיהיו חייבים לי, והן מה שאקבל מאחרים או שאהיה חייב لهم, בכל סוגי אשראי, הלוואות ופיקדונות, כולל התחייבויות, ערבויות, שעבודים, משכנתאות, חסכונות, הנפקת מניות והסחר בהן, כולל עסקי תיווך, נאמנויות, שליחויות ואפוטרופסות, וכן תשלומי מיסים וארנונות, מכירות וקניות באשראי ובהקפה ותשלומים מראש, קבלת שירותים מכל סוג שהוא, וכל שאר אופני תשלומים, וכן כל קבלת עבודה וכדו', וכן כל קבלת חפצים וכל שווה כסף הן בתורת שאילה והן בתורת מכירה או שאר דרכים, בכל הנ"ל – כל שיש בהם חשש ריבית מכל סוג איסור שהוא, אף אם מוזכר באיזה שטר, חוזה, דף תשלום או קבלה באתר לשון הלוואה או ריבית, או תשלום עבור חפץ ו/או מוצר, או שאר יתרות חוב וכדומה, כל אלו יהיו ביד המקבל בתורת עיסקא כפי שיפורט להלן. ואף אם מתחילה או באיזה זמן לא חל ההיתר עיסקא, יחולו עליו תנאי היתר עיסקא מיד לכשיתאפשר, ואין בלשון הכתוב במסמכים או בדפי האתר כדי לבטל תוקף שטר זה המעיד שעל החוב חלו דיני עיסקא זאת.
-
[ב] מהות העיסקא וחלוקת הרווחים:
כל הנ"ל יהיה בידי המקבל ו/או החייב (להלן "המקבל") בתורת עיסקא כתיקון חז"ל. ברווחים יתחלקו הנותן והמקבל מחצה על מחצה, ובהפסדים יישא המקבל ארבעים וחמשה אחוזים, והנותן חמישים וחמשה אחוזים, ובחלק הנותן יהיה על המקבל אחריות לגניבה ואבידה כשומר שכר. בכל אופן לא יפחת שכר טרחתו של המקבל משווה פרוטה.
-
[ג] תנאי הגנה מאיסור ריבית (כולו פיקדון):
עוד הוסכם, שאם בתחילת העיסקא נראה אפילו על הספק, שאין בתנאי היתר עיסקא זה כדי לבטל איסור ריבית, אזי תנאי ההתעסקות בעסקים אלו יהיו בתורת עיסקא שכולו פיקדון בידי המקבל, ועל המקבל תהיה אחריות לגניבה ואבידה כשומר שכר, והרווח לאחר ניכוי ההוצאות יהא לנותן תשעים אחוזים ולמקבל עשרה אחוזים. ובכל אופן לא יפחת שכר טרחתו משווה פרוטה.
-
[ד] אופן ההשקעה בנכסים:
המקבל יעסוק בדמי העיסקא בכל נכסיו ועסקיו המותרים היותר טובים ומובחרים לטובת העיסקא, בין בנכסי דניידי בין בנכסי דלא ניידי, בנכסיו ועסקיו שמכאן ולהבא, או בנכסיו ועסקיו הקיימים, ותמורת המעות או החוב יקנה הנותן חלק בנכסיו ובעסקיו הטובים הקיימים של המקבל, ועל פי שומת בקיאים שזהותם תקבע ע"י הנותן. כל האמור לעיל הוא אפילו אם סוכם שההשקעה היא רק למטרה מיועדת ומסוימת (כגון רכישת מוצר ספציפי באתר), הרי שלמרות התנאי האמור במסמכים, מוסכם כי מי שבידו העיסקא יעסוק בכל נכסיו ועסקיו כנ"ל. עוד הותנה שבעת שהמקבל יחזיר את הקרן, כנגדה יקנה הנותן את הנכסים ו/או העסקים הנ"ל למקבל, בקניין המועיל, וכערך שווים בעת ההחזר.
-
[ה] חשש ריבית דרבנן:
וכן הוסכם שככל שיהיה החשש ריבית מדרבנן, כגון מחמת שהוא בדרך מקח או שכירות או בדרך אחרת, אזי תהיה העיסקא רק כתמורת המקח.
-
[ו] נאמנות חובת ההוכחה והשבועה:
על המקבל להוכיח שנהג ועסק בנאמנות בדמי העיסקא, ולא יהא נאמן על הפסד הקרן כי אם בעדים כשרים ונאמנים על פי דיני ישראל. וכן לא יהא נאמן שאין לו נכסים נוספים ו/או על הרווח או אי הרווח, כי אם בשבועה חמורה על פי דיני ישראל בבית דין רבני עליו יוסכם עם הנותן, ובצירוף הסבר מפורט ובהצגת המסמכים וספרי החשבונות שבידיו, או בעדות כשירה ונאמנת על פי דיני ישראל. רישומים ודו"חות מאושרים, לא יועילו בזה לפוטרו משבועה הנ"ל. בעסקים בהם המקבל אינו מתעסק בעצמו, תהא שבועת הפועל מועילה כשבועת המקבל עצמו.
-
[ז] פטור מחובת הוכחה ושבועה:
עוד הוסכם, שאם ייתן המקבל לנותן עבור חלקו ברווח כפי שיוסכם ביניהם, והכל במצטבר לא יותר מהמוסכם בחוזה או בתנאי הרכישה באתר, כולל הפרשי הצמדה לסוגיהם, הטבות ומענקים, או [בתשלום מראש] אספקת המוצר שהוזמן, או [במכירה באשראי ובהקפה] התשלום שסוכם במחיר המוצר וכדומה, אחרי שיקבל לעצמו שכר טרחתו, אזי יהא פטור מחובת ההוכחה והשבועה, ומותר הרווח יהא לו לבדו.
-
[ח] טובות הנאה ותשלומים מראש:
כמו כן הותנה, שכל טובות הנאה, מתנות, ריבית דברים וכדו', שינתנו ע"י המקבל, יהיו רק עבור רווחים מחלק הפיקדון. עוד הותנה שכל תשלום או הטבה שינתן לפני ההתעסקות, לא יהא נחשב כי אם כתשלום על חשבון הרווחים, ואם לא יהיו רווחים ינוכה סכום זה מהקרן, ואם אין בזה בכדי להתיר ינוכה סכום זה מהקרן מיד.
-
[ט] עיכוב פירעון והמשכיות העיסקא:
עוד הותנה, שאם יתעכב הפירעון אחרי הזמן שנקבע בין הצדדים, אזי תמשיך העיסקא לפי התנאים הנ"ל עד לפירעון המושלם.
-
[י] תשלומים לשיעורין:
באופן שיותנה שהמקבל ישלם תשלומים מזמן לזמן (כגון פריסת תשלומים באשראי), כל שאינו נוגד את המוסכם, הרי בכל זמן תשלום נגמרת העיסקא, ואם ממשיך המקבל להחזיק את הכסף, מתחילה עיסקא נוספת על פי התנאים שבשטר זה.
-
[יא] החלה דיגיטלית ורישום במאגר:
הריני מאשר בזאת התקשרות אישית לפי היתר עיסקא זה, עם כל המעוניין בכך, באמצעות פעילות ורישום באתר זה המנוהל ופועל על פי הנחיות בית ההוראה לעניני ריבית, ויחייב באופן גמור.
-
[יב] החלה מוחלטת ואי ידיעה:
כל האמור הוא החלטה גמורה ומחייבת של האתר ושל המשתמשים בו. ובפירוש הותנה שגם אם מאיזו סיבה שהיא לא ידע המקבל או הנותן עניין היתר עיסקא זה, או שלא ידע בכלל מה זה היתר עיסקא, יהיו נוהגים בו תנאי עיסקא, ותחלנה עליו כל הזכויות והחובות שיש למקבל בעיסקא או לנותן בעיסקא, כפי תנאי היתר עיסקא זה.
-
[יג] מכירה לצד שלישי ותיווך:
עוד הוסכם שגם במידה ותימכר העיסקא לצד שלישי, זכויות ההתקשרות יהיו על פי האמור בשטר זה. באם נותן העיסקא ימכור את העיסקא לגורם שלישי שלא חלים עליו דיני ריבית (להלן "המשקיע"), באופן זה ממנה המקבל את הנותן, לשמש עבורו כמתווך לקבלת ההלוואה מהמשקיע, מאותו זמן, וכסף ההלוואה ישמש כפירעון לנותן עבור העיסקא, ותוספת הכסף שיקבל הנותן מהמשקיע, ישמשו כדמי תיווך עבור השירות. באופן שהמשקיע יבטל את ההלוואה או ימכור את ההלוואה מחדש לנותן מאיזו סיבה שהיא, אזי כל ההתחייבות בין הנותן למקבל חוזרת לקדמותה על פי תנאי היתר העיסקא. והנותן יהיה זכאי לכל העמלות ששולמו בקשר למאמצי התיווך שלו, והמקבל יישא בכל התשלומים בגין חזרת העיסקא לידי הנותן, אלא אם כן נגרם הדבר בשל רשלנותו של הנותן.
תוקף משפטי והלכתי
על פי החלטה זו, האתר והמשתמשים בו לא יעסקו בשום עניני כספים שיש בהם חשש איסור, וכל המתעסק עם האתר, על פי תקנה זו הוא מתעסק. תנאי ההיתר עיסקא נקבעים כפי נוסח היתר עיסקא ברית פנחס המעודכן, המהווה חלק בלתי נפרד מההתקשרות החוזית המחייבת של האתר ולקוחותיו, ומחייב בכל דיון משפטי. עוד הוסכם שאם יבוטל חלק מהשטר לא יבוטל השאר, וכן יחול כפי השיטות המועילות להציל מאיסורי ריבית, ואם אין גם בזה כדי לבטל איסור ריבית הרי אותו חלק הקציצה בטעות ובטילה. בכל מה שקשור להסכם זה מתחייבים הצדדים לדון מדין בוררות במקום המקיים את השטר. שטר זה מפרש את תנאי השימוש והרכישה באתר וגובר עליהם.
כל הנ"ל נעשה בהודאה גמורה מעכשיו ובבי"ד חשוב, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא בכל דבר לפי קנינו הראוי לו, כגון קנין סודר, אגב קרקע, הנאת מחילת מלווה וכדו', באופן המועיל ע"פ תורתנו הקדושה וכתקנת חז"ל, והכל שריר וקיים.
עצם השימוש באתר, ביצוע רכישה או עסקת אשראי מהווים הסכמה ואישור לתנאי שטר היתר עיסקא זה ורואים זאת כאילו באו הצדדים על החתום דיגיטלית.
קיצור הלכות ללימוד לפני עשיית היתר עיסקא
היות ואיסורי ריבית שכיחים מאוד, נכון שכל אחד יחתום על נוסח היתר עיסקא [לאחר שהבין את ההלכות דלהלן], ובנוסף לזה, ירשום בכל שטר הסכם או חוזה שהוא עורך, שההסכם כפוף להיתר עיסקא - ברית פנחס, ואז זה נחשב להיתר עיסקא פרטי המועיל לכל הדעות.
א. נוסח השטר היתר עיסקא
- בכל איסורי ריבית השכיחים הן בהלואה בריוח, והן בקניית מוצרים שמשלם יותר זול עבור תשלום מראש, או יותר יקר עבור פריסת תשלומים, וכן במכירת דירה או שכירות דירה או שכירות פועל שיש בהן הרבה חששות ריבית, וכן הפורט שי'ק בריוח, או המלווה מטבע חוץ ובשעת הפרעון עלה השער, ועוד הרבה אופנים השכיחים באיש ואשה יום יום שיש בהן איסורי ריבית מועיל נוסח השטר היתר עיסקא ברית פנחס.
ב. הבנת ה'היתר עיסקא'
- שינוי מהות העסקה: מי שחייב לחברו כסף או חפץ וכדומה, הן על ידי הלוואה, והן על ידי מסחר וכדומה, ומוסיף לחבירו כסף או חפץ, ואפילו טרחה וכדומה, הן קודם פרעון החוב, והן בשעת פרעון החוב או לאחריו, הרי הוא עלול לעבור באיסור ריבית החמור עד מאוד ח"ו, אבל אם קבל 'פקדון' מחבירו [דהיינו שאחריות הכסף נשארה על הנותן], מותר לו לתת הוספה לחבירו. מטרתו העיקרית של 'היתר עיסקא' הוא, לשנות את מהות העסק שבין הצדדים, מ'הלוואה' ל'פקדון'.
- מבנה ההסכם: 'היתר עיסקא' מסדר את ההסכם בין שני הצדדים באופן זה: חלק מהכסף אינו ניתן כהלוואה, אלא ניתן כפקדון שהמקבל יתעסק בו, ועל כן הרווחים מחלק הפקדון שייכים לנותן הכסף, ועל כן, אם יאבד הכסף, הרי הכספים של הנותן נאבדו, וכן אם לא יהיו רווחים, לא יוכל הנותן לבקש כלום מן הנפקד.
- הבטחת הקרן והרווח: כדי להבטיח את הכסף, הקרן והרווח, מותנה בין הצדדים, שמקבל הכסף לא יהיה נאמן לומר שנפסדו הכספים, אלא אם יוכיח כן בעדים נאמנים וכשרים, וגם לא יהא נאמן לומר שלא הרוויחו הכספים, אלא אם ישבע שבאמת היה כן. עוד מוסכם בין הצדדים, שאם ישלם המקבל את הסכום שהוסכם עליו, הוא נפטר משבועה והוכחה שלא הרויחו הכספים יותר, ואף אם היו יותר רווחים הרי הם של המתעסק.
- שבועה: בקצרה: על חלק ההלוואה אין הנותן (המלווה) מקבל רווחים כלל, והרווחים הם רק מחלק הפקדון שנשאר 'שלו', ואפילו אם לא היו רווחים כלל נותן לו המקבל (הלווה) רווחים, היות ואין המקבל רוצה להשבע שלא היו רווחים. ואפילו אם כל הקרן נפסד, מחזירו המקבל, היות ולא הביא עדים שנפסד[.
- הבנה: נחוץ מאוד שה'נותן' (המלווה) וה'מקבל' (הלווה, או המתעסק) יבינו היטב עקרון זה.
ג. הוראות השמוש ב'היתר עיסקא' המצורף
- יש לכתוב בשטר המצורף את השם (ובמידה ויש לו חנות או בית עסק, יש לכתוב גם את שם בית העסק), למלא את התאריך, ולחתום על השטר, אין צורך בעדים. ורצוי שיתלהו על קיר ביתו, משרדו, חנותו ובית העסק שלו, במקום בולט, שכל אחד יוכל לראותו.
- רצוי שתחתום גם אשתו, ובעסק יחתמו כל השותפים.
- ובנוסף לכך, בכל עסק שהוא עושה (דהיינו בכל הלוואה, מכירה, קניה, שכירות, תיווך, הזמנת שירותים וכדומה, וכן בכל שאר התחייבויות שבינו לבין כל אדם), ירשום על שטר ההסכם [או על החשבונית, הקבלה וכדומה]: "כפוף לתנאי היתר עיסקא 'ברית פנחס' התלוי ב________".
- אם העסק ביניהם נעשה על פה בלא הסכם כתוב, די שיאמר בעל פה שהעסק כפוף להיתר עיסקא ברית פנחס
- יכול גם לצרף כל נוסח השטר היתר עיסקא כחלק מהחוזה ויחתמו על זה שני הצדדים.
ד. כשאין המקבל משקיע את הכסף בעיסקא
- היות וההיתר לקבל רווחים הוא על ידי שמשקיע את כספו בתורת פקדון ביד המקבל, צריך שהמקבל תהיה לו השקעה כל שהיא נושאת רווחים, ואז, אף אם לא ישקיע בפועל את הכסף שקיבל, אלא ישתמש בו לצרכיו הפרטיים, או לתשלום חובותיו, גם כן מותר, שכן הוסכם ב'היתר עיסקא', שאם ירצה להשתמש בכסף לצרכיו, הרי הוא מקנה לנותן חלק בשאר הנכסים שיש לו, ויתן לו רווחים משאר הנכסים.
- באופן זה צריך שיהיה למקבל הכסף נכס כל שהוא המניב רווחים, לדוגמא: נדל"ן [שחלק ממנה אינו קנוי למשכנתא] כמו קרקע או בית, השקעה במניות, תכנית חסכון, ואפילו מטלטלין, כמו יהלומים וכדומה שאפשר למכרם או רכב שאפשר להשכירו.
- וצריך לוודא: א. שהנכס יהיה שוה ככל הסכום שקבל מהנותן. ב. שיהיה סיכוי סביר להרוויח מהנכס על ידי עליית ערך שוי הנכס או על ידי הכנסות ורווחים מהשכרת הנכס והשתמשות בו, כסכום הרווח שהתחייב לתת לנותן.
זהירות: אם אינו מתכוון להשקיע את הכסף, וגם אין לו שום נכס השווה כשיעור הנ"ל [או שהנכס קנוי כולו למשכנתא], או שאינו יכול להרוויח על ידו כנ"ל, יש להחמיר שלא לסמוך על היתר עיסקא.
- מנהלי מוסד צבורי שלווים על פי היתר עיסקא לצורך אחזקת המוסד וכדומה, חייבים לוודא שלמוסד עצמו ישנם נכסים או עסקים כנ"ל.
ה. פרטים שונים בעשיית היתר עיסקא
- איסור למפרע: מי שכבר קיבל ריבית, לא שייך לעשות היתר עיסקא שיועיל למפרע, וברוב המקרים צריך להחזיר את כל הכסף שקיבל באיסור. אבל אם הלווה מסכים, יאמר לו למלווה: 'הריני כאילו התקבלתי', ושוב אינו צריך להחזיר לו [אבל אסור לסמוך לכתחילה שיקבל ריבית ואחר כך יאמר לו כן, שזהו איסור חמור, ולפעמים יש בזה איסור דאורייתא.
- ניתן להפוך כסף הלוואה לעיסקא אפילו כשהכסף כבר נמצא ביד הלווה [כשיש לו נכסים כנ"ל]. הפיכת הלוואה לעיסקא נעשית על ידי "קנין סודר" (-פירוש, שהלווה יגביה איזה כלי של המלווה או של שליחו, ועל ידי זה מקנה למלווה חלק בנכסיו).
- וכן הדין באופן שלא היתה נתינת כסף או שוה כסף בשעת ההסכם, שאם רוצה שיהיה על פי היתר עיסקא, צריך לעשות 'קנין סודר'. לדוגמא, מי שהסכים לבנות סוכה קטנה לחבירו, על מנת שלאחר זמן יבנה לו חבירו סוכה גדולה, ורוצה לפתור את חשש הרבית על ידי היתר עיסקא, צריך שיקנה לחברו חלק בנכסיו בקנין סודר.
- חברה ועמותה: יש להוסיף באופן חוקי סעיף בתקנון החברה והעמותה, שכל העסקאות כפופות להיתר עיסקא המצור.
- יש להזהר שלא לגרוע את התוקף המשפטי של ההיתר עיסקא על ידי מסמכים אחרים.
ו. 'היתר עיסקא' com אישים שונים
- צריך להזהר מלעשות 'היתר עיסקא' עם מי שמשקיע את כל כספו בעסקאות איסור, כגון בהלוואת כסף בריבית בלא היתר עיסקא, או בעסקים הכרוכים בחלולי שבת וכדומה, שהרי חלק מהכסף אינו 'הלוואה' אלא 'פקדון', נמצא שהנותן שותף גמור עם מה שהמקבל יעשה עם הכסף.
- בעשיית 'היתר עיסקא' עם קטן או קטנה, וכן עם גדול או גדולה הסמוכים על שלחן אביהם, יש הרבה פרטים, ועל כן יש לשאול שאלת חכם.
ז. קיום מצות 'הלואת כספים']
- נצטווינו בתורתנו להלוות כספים בחנם למי שצריך, ועל כן, אף שנתבאר שלכתחילה נכון שכל אחד יעשה היתר עיסקא, מכל מקום צריך שידע שאף שנותן כסף לחבירו בריוח על ידי היתר עיסקא לסיוע בפתיחת עסק, שמצוה זו גדולה יותר מן הצדקה ומן ההלוואה, עדיין לא קיים בזה מצות הלוואת כספים, ועדיין מוטל עליו חיוב להלוות כספים בחנם לנצרכים, ואם לא ילווה לעולם לנצרכים בחנם, וכל הלוואותיו יהיו רק על פי היתר עיסקא, הרי ביטל מצות עשה, ועבר על מצות לא תעשה.